נושאי מיקוד פורום האקלים הישראלי
קידום מדיניות
הרציונל:
יצירת שיתופי פעולה ועבודה עם השלטון הארצי והמקומי לטובת קידום אימוץ תוכניות מדיניות שיתרמו הן להפחתת פליטות גזי החממה והן להיערכות לשינוי אקלים.
פעילויות מרכזיות:
-
"שינוי כיוון – תוכנית החוסן": אסטרטגיות וכלים ליישומם בארבעה תחומי חוסן שונים – אנרגטי, מערכות המזון, תחבורתי וקהילתי מקומי – לישראל שאחרי ה-7.10.
-
שיתופי פעולה עם הדרג המקצועי והפוליטי במשרדי הממשלה.
-
קידום פעילויות ומהלכי חקיקה אקלימיים בכנסת.
-
מפגשי מומחים בבית הנשיא.
-
דו"חות שבועיים לנשיא ותדרוכים בענייני סביבה ואקלים.
-
שיתוף פעולה עם משרד מבקר המדינה.
%20(4).jpeg)
צילום: מעיין טואף_לע״מ
תחום השלטון המקומי
הרציונל:
חיזוק הרשויות המקומיות בישראל כשחקניות מפתח בהפחתת פליטות וזיהומים, בהיערכות למשבר האקלים ופיתוח חוסן קהילתי מקומי.
פעולות מרכזיות:
-
תוכנית השאפתנות האקלימית והחוסן הסביבתי של השלטון המקומי בישראל בשיתוף מרכז אקלימא וקק"ל.
-
שיתופי פעולה עם ארגוני הסביבה הפעילים בזירות השלטון המקומי.
צילום: מעיין טואף_לע״מ
.jpg)
צילום: לע״מ
אנרגיה מקיימת
הרציונל:
מעבר למודל אנרגיה מקיים לישראל המושתת על חסכון באנרגיה ומעבר למשק אנרגיה מבוזר המתמקד בייצור אנרגיה סולארית משולבת אגירה בקרבת אזורי הצריכה ובדגש על דו שימוש.
פעולות מרכזיות:
-
קידום אגרו וולטאי מקיים על ידי חיבור בין בעלי העניין בנושא.
-
תמיכה במהלכי מדיניות לקידום פאנלים סולאריים על גגות.
-
הסרת חסמים להקמת תאגידי אנרגיה ברשויות המקומיות.
בטחון מזון וחקלאות מקיימת
הרציונל:
קידום החוסן של מערכות המזון בישראל באמצעות קידום מדיניות ויישום של עקרונות חקלאות מקיימת, הגברת הייצור המקומי של מזון, בדגש על מזון מהצומח, והתאמתו לאתגרים הקיימים. זאת, לצד ביסוס מערכת מזון המבטיחה לכולנו מזון בריא ומקיים תוך צמצום למינימום של מזון אולטרה-מעובד ושל אובדן מזון.
פעולות מרכזיות:
-
תמיכה וליווי הכנת התוכנית הלאומית לביטחון מזון.
-
הסרת חסמים לקידום חקלאות מקיימת.
-
שיתוף פעולה עם ארגוני הסביבה והבריאות בפרויקט בטחון תזונתי.
.jpeg)
צילום: דני מכליס
אקדמיה וחינוך
הרציונל:
בתחום האקדמיה: הטמעת נושא משבר האקלים במערכת ההשכלה הגבוהה ובהכשרות מורים, וחיזוק השקעות במחקר ומדע בנושא משבר האקלים לצד שיתוף פעולה עם מיזמי אקלים וקיימות באוניברסיטאות השונות.
בתחום החינוך: הטמעת נושא משבר האקלים בתחומי העיון והלימוד בבתי הספר, בשיתוף חברה אזרחית, משרד החינוך והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.
פעולות מרכזיות:
-
תמיכה במהלך הכללת משבר האקלים בתכניות הלימוד בבתי הספר ופעילות למימוש ההחלטה הזו בפועל.
-
תמיכה בהקמת מרכזי האקלים והקיימות באוניברסיטאות המחקר בישראל ושיתופי פעולה עמם.
-
שיתופי פעולה עם קליניקות משפטיות וסביבתיות.
-
קידום הוראה ופעילות אקלימית במכללות.
-
"ועידת אקלים לנוער" המחברת בין בני נוער בישראל לנושא משבר האקלים בשיתוף המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.
מעבר צודק ותעסוקה ירוקה
הרציונל:
קידום מדיניות מבוססת מחקר הכוללת תמריצים ופעולות ארוכות טווח שיובילו ליישום של מעבר צודק וירוק – קידום תעסוקה ירוקה ומעבר לכלכלה דלת פחמן בישראל.
פעולות מרכזיות:
-
פעולה למען קידום הטמעת מעבר צודק בתכניות פינוי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.
-
אמנה בנושא מעבר צודק בשיתוף ההסתדרות.
צילום: ויקיפדיה
בריאות, רווחה ואוכלוסיות פגיעות
הרציונל:
חיזוק תפקידה של מערכת הבריאות בבנייה ובחיזוק החוסן האקלימי של מדינת ישראל והידוק הקשר בין בריאות, רווחה ומשבר האקלים.
פעולות מרכזיות:
-
רתימת מערכת הבריאות להיערכות למשבר האקלים.
-
תמיכה בהכשרה לבכירי מערכת הבריאות בנושא משבר האקלים.
-
הכשרה בנושא אקלים לעובדים/ות סוציאליים ועובדי רווחה בשיתוף משרד הרווחה.
-
קידום אנרגיה מקיימת בכפרים הבדואים בנגב.
פורום האקלים התחיל את דרכו כמרחב פיתוח של מגוון יוזמות שינוי בתחום האקלים. בשנתיים הראשונות לעבודת הפורום גובשו מעל 70 יוזמות שונות. צוות הפורום ליווה את גיבוש היוזמות ועבור רוב-רובן הוצעו כלי מדיניות במסגרת תיקי תוכניות עבודה פרלמנטריות שנכתבו עבורן. התיקים כוללים גם הצעות חוק פרטיות שתוכלנה לקדם את היוזמות בכנסת.